האיש
השמן ישב בפינת מסעדת "סודוך". כמו עושה להם פרסומת, 'אוכל שמן לאנשים שמנים'. בכל פעם כשגדי
היה עובר שם בדרך לקורס הוא היה רואה אותו.
מבחינת
גדי האיש השמן התקיים רק שם.
הוא גם
המציא לו שם: 'פסטראמהמן'.
כל פעם
כשעבר דמיין מעליו את הסלוגן: 'פסטראמהמן טו דה רסקיו" באותיות ברק
אדומות זזות.
הוא לא
ידע למה הוא ראה את זה אבל האותיות תמיד עלו. ותמיד מעל ראשו של הפסטראמהמן.
בפעם
הבאה שעבר על פניו גדי דמיין שכוח העל של פסטראמהמן הוא בוודאות אכילת פסטראמה.
אבל זאת על מנת להגן על סניף ה"סודוך" שבאחריותו. פסטראמהמן מסוגל לאכול
כל סוג של פסטראמה, גם אם התוקף שלה עבר מזמן.
כזה הוא
פסטראמהמן.
ע"י
אכילת פסטראמה (אפילו מקולקלת) הוא מקבל את כוחות העל שלו, מעין פופאי עם בעיית
משקל. איתם הוא מגן על הסניף של סודוך במסגר 64, לכל סניף יש כמובן פסטראמהמן
משלו.
פסטראמהמן
מתקיים שם על מנת להגן על המארג העדין של המיקרוקוסמוס שהוא הסניף שלו.
ברגע
שמהומה מתחילה פסטראמהמן רק צריך לשלח את מבטו רווי הממרחים ולהגיד משהו כמו
"אל תריבו. תאכלו פסטראמה".
המשפט
יעבוד כמו קסם וכל יושבי הסנדוויץ' בר ייכנסו מבלי משים למעין טראנס עדין ומנומנם של
אכילת טוסטים.
גדי הלך
לשיעור האחרון במצב רוח ירוד.
הוא היה
עייף נורא מהלימודים ומשפטי הפ.ט.ל גרמו לו עכשיו לכאב ראש חזק מתמיד.
כרפלקס
הרים את מבטו לעבר סניף הסודוך. האיש השמן לא נראה.
גדי
כיווץ את גבותיו. זה לא הגיוני. זה היה ברור מבחינתו שמשהו לא בסדר.
רק ברגע
שנכנס הבין בכלל שהחליט ללכת לשם.
הוא תר
בעיניו אחר הפסטראמהמן ולא ראה אותו.
'מה
קורה כאן'. גדי הרהר לעצמו. הוא הרגיש כאילו הוא מתחיל לשקוע במעין דכדוך עמוק ולא
מוסבר.
"מה
אתה נוגע בי?"
"למה
מי נגע בך?"
"בואנה
אל תתחיל איתי"
גדי סובב
את מבטו העייף לעבר שני ערסים בתור.
"וואלה
מה תעשה לי?" הראשון דחף את כתפיו של האחר.
גדי
חיפש בייאוש אחר הפסטראמהמן, 'זה הקיו שלך. זה הקיו'. הוא אמר בליבו שוב ושוב.
האיש
השמן לא נראה.
"נראה
לך שאתה מפחיד אותי?!"
מבלי
שהתכוון בכלל גדי פלט "מה אתם רבים. תאכלו פסטראמה."
שני
הגברים המנופחים הסתובבו אליו.
הוא
מצמץ לעבר שני הערסים. הפנים שלו מאדימות עם כל מצמוץ.
שילוב
של בלבול וכעס החל להתפשט מהר על פרצופם.
"שמעתם
את הילד. למה שלא תאכלו פסטראמה?"
גדי
הפנה את ראשו וראה כמעט כמו בחיזיון את פסטראמהמן.
פסטראמהמן
קרץ לו והתיישב בפינה שלו.
הגברים
הסתובבו על צירם חזרה למקומם בתור ומלמלו דברים כמו "דפוקים אלה"
ו-"חי בסרט" ו-"באמאשלי".
גדי
הפנה את ראשו לקופה ונכנס לאיטו לטראנס עדין ומחויך של הזמנת טוסט פסטראמה.
